השבוע חווינו את הגשם הראשון לשנה זו.
יום לאחר מכן התייצבו שתי נשים מבוגרות במרפאה, אימא ובת המתגוררות יחד והביאו קופסת נעליים מקרטון מחוררת בחלקה העליון.
מסתבר שהיה בפנים צב גינה מצוי.
הלקוחות סיפרו לי שהן מגדלות מזה שנים רבות שני צבים בגינה, זכר ונקבה לדבריהם, האחד בן 18 והשנייה, שהובאה למרפאה , בת 11 שנים.
כעת, לאחר הגשם הראשון, שני הצבים יצאו ממקום מחבואם הקבוע, מתחת למדרגות הכניסה, וזחלו להם לאיטם למרפסת הבית.
אחת הנשים הבחינה שהנקבה משלשלת, לפיכך הכניסו אותה לקופסת הנעליים, והינה הן כאן.
פתחתי להן תיק במחשב המרפאה, וכששאלתי מה שמה של הצבה התשובה הייתה "קונדוליסה..."
חייכתי לעצמי, ושאלתי מה שמו של הצב שנשאר בבית, "אולמרט..." הייתה התשובה, הוא נראה להן קירח כמו ראש הממשלה לשעבר...
ראשית, ביקשתי להבהיר להן כי זה בניגוד לחוק לגדל חיית בר, גם אם יש כוונה טובה מאחורי המעשה הזה.
הנשים הבהירו לי כי אלה אינן חיות המחמד שלהן ממש, אלא שזהו מעין סוג של "חיית בר - מחמד" , כלומר , הן לא אספו את הצבים לביתן ממקום החיות הטבעי שלהן, אלא שיש מאחורי ביתן שטח בור שנים רבות, שם חיים להם הצבים מאז ומעולם באופן טבעי, ושני צבים אלה למעשה "אימצו" את הבעלים, והם נוהגים תדיר לבוא אליהן ולבקש מזון...
אבל, אם כבר טורחים לגדל ולהחזיק צבים בצורה כזו או אחרת, הסברתי, יש לדעת כמה כללים בסיסיים.
צבים אינם כלבים או חתולים, על כל המשמעויות הוטרינריות או הזואולוגיות הנובעות מעובדה פשוטה זו.
למי שיש אופי אנושי מיוחד, הצבים יכולים להוות חיית מחמד מעניינת.
אם כי הם יכולים לאתגר את המגדל, בשל העובדה שאלה בעלי חיים בעלי דם קר, אי לכך הם שונים במטבוליזם שלהם, בשל גודל גופם המשתנה באיטיות, והרגלי התזונה שלהם.
יש לתת לצבים תוספי מזון כגון סובין, כמו גם סידן / זרחן בדיאטה, בפיקוח וטרינרי.
אומנם החורף בארצנו קצר, אך צריך לפעמים לחשוב על מעין מקלט לצבים , עם מנורת חימום, רצוי מחוץ לבית, דבר אשר יאפשר להם אקלים נעים יותר.
הסברתי ללקוחות כי בדרך כלל צבים יכולים גם לחיות זמן רב , ויש דיווחים על אנשים ומשפחות שגידלו צבים לאורך עשרות שנים...
בדקתי את הצבה שהובאה אליי לבדיקה. מייד הבחנתי שמדובר בצב זכר, והודעתי על כך לבעלים.
כיצד אתה יודע? השתוממו
ובכן, לצבה נקבה יש גחון ישר, ואילו לצב זכר יש גחון קעור בחלקו האחורי, כך שבעת ההזדווגות, כאשר הצב עולה על הנקבה, יש מתאם בין השקע בגחונו לבין קימור הגב של שריון הנקבה שמתחתיו.
האם והבת הסתכלו אחת על השנייה והתפוצצו מצחוק.
"עשיו הבנו למה שני הצבים רבים כל הזמן, ומדוע הם לא הזדווגו אף פעם בכל השנים הללו..."
נתתי לצב זריקת אנטיביוטיקה תת עורית בשיפולי הרגל, וכן זריקה נגד תולעים תת עורית, וציידתי את הנשים בעוד 5 זריקות , אחת לכל יום בימים הבאים.
שמתי לב כי שריונו של הצב בצבע בהיר מדיי, לא טיבעי. לכן הכנסתי אותו לשטיפה במים חמימים, ומרחתי עליו שכבה עדינה של חומר חיטוי, תמיסת פולידין, כך שבתום האמבטיה הוא יצא חלקלק, מבריק עם צבע בריא, כאילו עבר תהליך של פוליטורה...
כאשר התיישבתי שוב ליד המחשב, בכדי לעדכן את טופס הטיפולים, ביקשה הבת לשנות כמובן את שם החיה.
מה שמה כעת של קונדוליסה?
מממ , הרהרה האישה, עיניה מצועפות...אתה אומר לי דוקטור, שהוא כעת חלקלק, מבריק ושיש לו דם קר?
לכן, החלטתי כי מעתה שמו בישראל יהיה "אובאמה...".
ד"ר אבי ליליאן רופא וטרינר מנהל מיכללת מגן דוד ירוק יו"ר מפלגת הירוקים ברמת גן יו"ר סיעת רמת גן הירוקה חבר מועצת העיר בר"ג
